שתיים הן

שתיהן שקטות ושלוות יחסית. בתקופה האחרונה סוף סוף למדו לישון לילה שלם. 

האחת, אכנה אותה כאן הנביאה, היא זו שנולדה ראשונה. היא קצת יותר גדולה וכבדה, השיער של שתיהן עדיין לא מלא, אבל לה יש הרבה יותר שיער או כך לפחות נדמה, אולי בגלל שהשיער שיש לה כבר הוא כהה יותר. העיניים שלה כהות יחסית, ט. אמרה שהיא חושבת שהן ירוקות, כמו של חתלתולה, והיא מרבה לחייך בתגובה להתייחסות כמעט מצד כל אחד. הנביאה, אוהבת שיחזיקו אותה על הידיים, או סתם יתעסקו איתה, ולרוב כאשר היא ערה, אם לא נמצאים לידה או מחזיקים אותה, היא יכולה לפתוח בצעקות וצרחות רמות יחסית, גם אם לא באמת מפריע לה שום דבר. היא גם הרבה פחות פעילה מבחינה פיזית, וכאשר משכיבים אותה על הבטן היא כמעט מיד תגיב בצעקות וצרחות, ובקושי תרצה להפעיל את הגוף כמצופה ממנה.

השניה לעומתה, אכנה אותה כאן המלכה, נולדה שניה, כאמור היא קצת פחות גדולה וכבדה מאחותה, יש לה פחות שיער, או שזה רק נדמה כי הוא בהיר יותר, יש לה עיניים שלפחות כרגע הגוון שלהן נוטה לכחול, בהיר יחסית, והיא ממעטת יחסית לחייך, אם כי מדי פעם נותנת חיוך לפרצופים מוכרים. המלכה, מסוגלת להעסיק את עצמה, ואת הקול שלה, שהוא גם חלש יחסית, אפשר לשמוע רק כאשר היא ממש עצבנית, רעבה, או שהחיתול שלה מלא. המלכה גם פעילה מאד מבחינה פיזית, וכבר מהימים הראשונים שלה, לאחר שהשכבנו אותה במיטה בתנוחה מסוימת, מצאנו אותה בתנוחה אחרת לגמרי ובמקום אחר במיטה. כאשר היא ערה היא מרבה להפעיל את הידיים והרגליים,  ובשבוע האחרון, בשלב שהבנו שהוא מוקדם יחסית בהתפתחות, היא אפילו למדה להתהפך משכיבה על הגב לשכיבה על הבטן, ונראה שהיא מעדיפה לישון על הבטן, מה שלא באמת מפתיע כי זו גם ההעדפה של שני ההורים שלה. בינתיים היא לא למדה להתהפך בחזרה לשכיבה על הגב, אבל גם זה בדרך כלל לא מפריע לה, והיא מסוגלת להישאר בשכיבה על הבטן זמן רב. גם קודם כשהיינו שמים אותה בשכיבה על הבטן היא הייתה יחסית פעילה ולקח זמן מה עד שהיא התחילה להתלונן.

ובכל זאת, זכינו שלפחות בינתיים שתיהן יחסית נוחות לטיפול, שקטות יחסית ורגועות מאד. מה שכן, בגלל שהן שתיים, כל יציאה מהבית היא בעייתית ודורשת התארגנות, כי לא לכל מעלית ביתית נכנסת עגלה של תאומים, שלא לדבר על ההתארגנות הנדרשת כדי לצאת לכמה שעות עם כל תינוק.

היפה ביותר הוא לראות את המצבים שבהן הן ביחד, בדרך כלל זה קורה בבית של ההורים שלי, שם דאגנו שיהיה לול אחד בלבד, וגם בבית שלנו אנחנו לפעמים שמים אותן יחד בלול. לפעמים שתיהן ערות, לפעמים שתיהן ישנות, ולרוב אחת ערה ואחת ישנה. הן מסתכלות זו על זו, לעתים מלטפות זו את זו, ויש גם מצבים שבהם נדמה לפחות שהן "מדברות" זו עם זו, בקולות המיוחדים להן בשלב זה של חייהן.

אבא שלי אומר שהוא יכול להסתכל עליהן שעות, ויש בזה משהו. כאילו בכל זאת, הנוכחות שלהן משרה רגיעה ושלום אצלנו בחיים, וגם בחיים שלהם.

.