סיכום שנה

אז ביקשו ממני לכתוב פוסט לסיכום שנת תשפ"א. למען האמת, השנה עדיין לא נגמרה, ורק בעוד שבועיים ראש השנה תשפ"ב, אבל אפשר כבר להתחיל ולסכם אותה.

אפתח אולי במשפט הכי קלישאתי שיש, אבל במקרה הזה בעיני הוא הכי נכון שיש לגבי תאריך באמצע שנת תשפ"א. נדמה שהחיים שלי מתחלקים לשניים, החלק שלפני י"ח בכסלו תשפ"א בשעה 17:00 בערך (היום ביהדות מתחיל מהשקיעה שהייתה מוקדמת מאד בתקופה זו של השנה, ולכן 17:00 בערב ביום שהחל כי"ז כסלו זה כבר י"ח כסלו) והחלק שלאחריו. ביום הזה, ובשעה הזאת, יצאו לאוויר העולם שתי בנותיי הראשונות. 

ובעצם, אפשר לאמר שבמשפט הזה, אפשר לסכם את שנת תשפ"א האישית שלי. היא התחילה עם חודשיו האחרונים והקשים למדי של ההיריון, הגיעה כאמור לשיאה בלידה, ומאז עומדת בסימן גידול הבנות. אני יכול לפרט הרבה כאן על כל דבר ודבר, אבל אני לא יודע אם יש בזה הרבה טעם.

ואם נסתכל במבט כללי יותר על שנת תשפ"א, הרי שכרגיל זו לא הייתה שנה שקטה במיוחד במדינת ישראל. עברנו בה כמה סיבובי בחירות, אם אינני טועה שלושה היו במהלך השנה, מבצע צבאי בעזה, הקמת ממשלה לא לגמרי צפויה, ובעיקר התמשכות של הקורונה, שאמנם במהלך השנה הגיעו חיסונים, אבל לפחות עכשיו נדמה שהמגפה חזקה מהם באופן מסוים. אני חושב שכתבתי כאן בעבר, שדווקא תקופת הקורונה טובה עבורי בהרבה מובנים, וזה עדיין נכון. בזכות הקורונה אני עדיין עובד מהבית, כבר שנה וחצי, מה שאפשר לי לעזור רבות לט. במהלך ההריון, ומאפשר לי עכשיו שותפות גדולה בהרבה, גם אם לא כל כך במעשים בזמן שאני עסוק בעבודה, בגידול הבנות ובטיפול בבית. כמו שאולי כבר ציינתי כאן, לא איבדתי יום עבודה אחד בשל סיבות הקשורות לקורונה, אולי אפילו להיפך, כאשר יכולתי לנסוע לבית החולים עם ט. בלילה או לקחת אותה לבדיקה במרפאת בריאות האשה של קופת חולים ולהספיק להגיע הביתה בזמן לתחילת יום העבודה, ודברים כאלו קרו לא מעט בחודשי ההריון האחרונים שלה. גם עכשיו, אני יכול מדי פעם לקחת פסק זמן קצר מהעבודה ולעזור קצת לט. בעבודות הבית השוטפות או להשגיח או לטפל מעט בבנות. 

ואם נרחיב קצת את המבט על שנת תשפ"א, הרי שציינו בה גם את יום הנישואין ה-50 להורי, בחגיגה משפחתית, כפי שהזכרתי כאן, ובערך זה הדברים יוצאי הדופן שהיו, מלבד כמובן החגיגות האישיות הקבועות שהשנה לא היו מיוחדות במיוחד.

מה צפוי לנו בשנת תשפ"ב? קטונתי מלדעת. אני מקווה שהממשלה והמדינה יצליחו איכשהו להשתלט על הקורונה, מה שבינתיים לא ממש קורה, או לפחות שנוכל לנהל כמו שצריך את החגים בלי סגר ובלי הגבלות על התפילות ועל ההתנהלות בחגים עצמם. מבחינת אירועים אישיים, דווקא צפויה שנה קצת יותר עמוסה. אי"ה מיד לאחר החגים אני עתיד לציין את יום הולדתי ה-40, מה שמבחינתי רצוי לציין באופן קצת יותר משמעותי מסתם עוד יום הולדת, ונראה איך נוכל לציין אותו, באדר ב' צפוי בנו השני של י. לציין את בר המצווה שלו. בבר המצווה של אחיו היינו בשיא הגל הראשון של הקורונה והוא בסופו של דבר עלה לתורה במניין חצר מצומצם, ללא אורחים, הפעם אני מקווה שעד אז כבר נוכל לחגוג יחד איתו את האירוע בצורה ראויה. באמצע יש גם תכנון לחגיגת יום הולדת שנה לבנות, ששוב, תהיה כנראה קצת יותר חגיגית וגדולה מימי הולדת אחרים (לא שהן תבנה בדיוק מה הולך אבל זה יותר בשביל ההורים), וכמובן שיש את הבלתי צפוי, בוודאי במובן הכללי מדינתי, אבל גם במובן האישי. מה שלא יקרה, נקווה שתהיה לנו שנת תשפ"ב טובה ומתוקה, עם בשורות טובות, שמחות והרבה בריאות נפשית וגופנית לכולנו.